איך הכל התחיל - צרפת 2005


03 Jun
03Jun

היום, לאחר שעברו כמה שנים בהם אני עוסק כמעט יום יום בלחם ובמאפים, החלטתי לשלב בין כוחותי הנסתרים לגלויים. 

אגלה לכם סוד קטן מהעבר: במשך שנים כתבתי כל יום כל היום, עבדתי שנים במערכת המסועפת של העיתון הגדול במדינה "ידיעות אחרונות". אזור הכתיבה שלי סבב סביב ספורט, חינוך, פלילים ועניינים מוניציפליים אבל בעמקי ליבי תמיד חלמתי על מדור בישול.

היו אלו ימים של עיתונות כתובה, ימים של עיתון הסופ"ש בכל יום שישי, בכל בית, על שולחן הסלון. היום הכל דיגיטלי אינטרנטי.


טארין חצילים עם קוויאר שחור ולחמניית מחמצת עם חמאה


יום אחד, פתאום באמצע החיים מצאתי את עצמי  בשליחות "ידיעות אחרונות" בריביירה הצרפתית. 

שליחות שבסופו של תהליך שינתה לי את החיים. אחרי ביצוע המשימות העיתונאיות, מצאתי את עצמי בחדר האוכל מוקסם מהלחמים, הבאגטים והפלוטים.


אחד המלצרים הוותיקים ראה שאני מתעניין והציע לי לפגוש את האופה. וכך ראיתי בפעם הראשונה בחיי מטבח צרפתי עילי סואן ושף בולונז'ר אחד עם שולייה שחותך ומעצב בצק בשניות. (שלא לדבר על אחד שמפלט דגים בערימות, אחד שמפריד עלי חסה ואחד שמזלף קרוקטים). 


הבלוג של אסף בודזנק
דג דורדו עם קרוטונים מזולפים של תפוחי אדמה אפויים וקישוא



אני בשנת 2005 במונקו בפתח המלון


נשארתי עד מאוחר עמוק במטבח ודיברתי עם האופה בתנועות ידיים ובצרפתית עילגת (זה הזמן להודות למורות שלי לצרפתית ביסודי ובתיכון שלימדו אותי טקסטים קבועים בעל פה.

היו גם כמה טעויות פטאליות כמו למשל כשהצגתי את עצמי: "שלום אני תא טלפון ציבורי" - אבל סלחו לי). גם ביום למחרת באתי לבקר במאפיה וכך בכל חמשת הימים האחרים. האופה אמנם לא נתן לי לגעת בבצקים אבל סיפר לי מה כל בצק מכיל. נחשפתי לעולם קסום שפשוט לא הכרתי. עמדתי נפעם מול תנור האפייה ושיכור מהריח. 

כמה חודשים אחרי שחזרתי ארצה מהשליחות בניס , מונטה-קרלו ומונקו, מצאתי את עצמי בחוץ. ההתלבטות הייתה להמשיך ל"ישראל היום", לאיזה אתר חדשות אינטרנטי או לנטוש את התחום ולפתוח חיים חדשים כמסעדן. 

אחרי שבועיים בהם ישבתי בבית התחלתי דרך חדשה, הנה אני פה לפניכם, נעים מאוד, אסף האופה. 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.