החיטה צומחת שוב


22 Jan
22Jan

הגשמים האחרונים מילאו את השדות הזרועים חיטה בארצנו והיא החלה לנבוט. 

במשך שנים בסדנאות שלי אני מסביר שדרך החקלאות הבנו הרבה יותר את הדגן המופלא הזה לכל צורותיו.
בשנה האחרונה עבדתי עם לא מעט חיטות. אני לא ממש מגדל את החיטה אבל שמח לרכוש חיטות שונות ולעבוד איתן.

המיקוד שלי ברשומה הזו יהיה דווקא בתהליך הכללי שעוברת החיטה מהרגע שבו היא זרע גרעין ועד שהשיבולת נקצרת. כחמישה חודשים שלמים. עוד לא תספיקו להבין ששנה אזרחית חדשה וכבר אביב יגיע והשמש תייבש את החיטים שיקצרו בפסח ויאספו בשבועות כדי שימלאו אסמינו בר. (וייקביינו יין). 

אני חושב שהבנת התהליך החקלאי מביא אותנו להבנת תהליך הפקת הלחם. אנחנו בטוחים שהחיטה נוצרה כדי שנעשה ממנה לחם אבל למרבה הפלא את החיטה זה פחות מעניין. האינטרס היחיד מבחינתה עלי אדמות היא כמונו - להצמיח יורשים. להתרבות, להפיץ את עצמה כמה שיותר רחוק. אם נניח שגרעין החיטה הושאר בשדה בחודשי הקיץ על האדמה מבלי שנאסף, השמש של אוגוסט הופכת אותו למטען קשה. הגשמים הראשונים של אוקטובר-נובמבר ירטיבו אותו. הקליפה תזהה את הרטיבות ותשחרר אותות לחלק הפנימי (מלאי החיטה) המכיל את הקמח הלבן להרטב. כשזה יקרה יהפוך החלק הפנימי בחיטה למזון בצקי וישלח אותות לנבט. "יש מספיק לחות, יש אוכל לצאת לדרך" - פעל. נבט החיטה יצמיח שורש ואז יפרוץ. בתוך חודש וחצי תהיה לנו שיבולת מלאה גרעינים רכים לתפארת. השמש תייבש את התהליך ועת הקציר תהיה לנו חיטה שתלך ותתייבש. כשנטחן אותה נקבל קמח. 

בתהליך הפקת הלחם אנו נתקלים בבעיות שונות ומגוונות. אם אתם נתקלים בבעיה בבצק או בדרך העבודה, נסו להפיק פתרונות מההליך החקלאי. מצאתי שאצלי זה מצליח. לדוגמא - בצק שמורכב מקמח לבן בלבד יתחבר במהירות למים משום שבטבע זהו תפקידו. כשמכינים בצק מקמח מלא התהליך מכיל גם קליפות ונבט ולכן יקח לדברים עוד כמה דקות כדי להתחבר. במקרים רבים נצטרך להוסיף מעט מים שכן הקליפה סופגת יותר מים. זמן הוא מוטיב מרכזי בתהליך. סבלנות. הטבע עושה את דרכו לאט לאט.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.