שנה טובה


20 Sep

הינה זה כבר באויר. עוד שנה הסתיימה והחדשה כבר תיכנס עוד מעט.
עצי הרימון כבר עמוסים, ריבות החבושים והענבים בתיבול ציפורן כבר נרקחות (לשימוש בכיפור).
כשהייתי ילד אני זוכר שלפני ראש השנה משתנה האוירה וההרגשה בבית. 

בשווקים מחיר תפוחי העץ צונח. בקצביות בשוק כבר מכינים את "ערכות" תבשיל חלקי הפנים המסורתי "העאקד" לחג. קוביות לב, קוביות ריאה, לבבות עוף, ביז.
יהדות יוצאי טוניס והסביבה מייחסים לתבשיל מקום של כבוד בארוחת החג ומקדישים לו חלק מהברכות. בבית של סבא וסבתא שלי, אנחנו הנכדים היינו ממתינים שסבא יסיים את הברכה ומחסלים את הסיר. מדהים איך היינו ילדים שאכלו חלקי פנים. הטקסטורות הרי שונות בפה, היום, הילדים שלי, ספק אם היו מהמרים על לטעום את זה...
כמה ימים לפני החג סבא היה רוקח מרציפן בשלושה צבעים. טבעי לבן, ירוק, ואדום. הוא היה מביא מהשוק תמר מג'עול מרוקן אותו מהגלעין ומניח בתוכו מרציפן צבעוני. המגש היה יוצא בסוף ארוחת החג.
בבוקר ערב החג, סבא שלי היה מכין תפוחי עץ על מקל מצופים בסוכריה אדומה. איזו חגיגה לעיניים ואיזה כיף לאכול את זה... לימים בלימודיי הבנתי שהוא היה בעצם סוג של קונפיסרי... עשה שימוש בסוכר, בגלוקוז ובצבעי מאכל ואני מניח שהוא למד את זה בבית בטוניס מאביו. לו רק היה פייסבוק אז.. היינו יכולים לראות היום את הדורות אחורה. לכן אני תמיד מתעד. מפרסם כדי שהצאצאים בעוד כמה עשרות שנים יראו וילמדו ויכינו. זה היה בגדר חלום לראות וידאו של סבא שלי מכין את התפוחים האדומים  המצופים סוכריה ולהכין את זה היום.

סבא וסבתא הלכו לעולמם לפני מספר שנים אחרי שזכו לראות נינים. היום אני מנסה בכל כוחי להראות לבנותיי חלק מילדותי.  אני לא אדם דתי אבל מסורת ישראל חשובה מאד בעיניי.
דודותי דואגות לי בכל שנה בערב החג למטעמי הברכות ואני עורך שולחן ומקריא מהסידורון תפילה שיצרה המשפחה כדי להמשיך את מורשתו של סבא שאני קרוי על שמו. מדי פעם אני מקבל סימנים ממנו (מבטיח לשתף באחד הפוסטים) . אני חושב עליו ועל הבית השמח שלו ושל סבתא הרבה. תשמרו על המסורת המשפחתית שלכם. הילדים שיהיו מבוגרים יזכרו הכל. כמונו.
חג שמח ושנה טובה!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.